הטכנולוגיה העילית הפכה לחלק מחיי היומיום. אינטרנט אלחוטי, שבעבר היה ניתן לחלום עליו בלבד, הוא כיום נפוץ ושכיח. לעיתים נדירות יש למישהו שאלות לגבי עקרון הפעולה של חיבור אלחוטי או כיצד קיצור ה- Wi-Fi עומד ומשמעותו.
מה זה Wi-Fi
Wi-Fi הוא סימן מסחרי של ה- Wi-Fi Alliance לרשתות אלחוטיות. הקיצור Wi-Fi עצמו נגזר מהביטוי באנגלית "Wireless Fidelity", שפירושו המילולי הוא "איכות אלחוטית" או "דיוק אלחוטי" ושימש לצורכי פרסום כדי להפנות את תשומת הלב למוצר החדש. כרגע הנוסח הזה נזנח, וכעת "Wi-Fi" לא מפוענח בשום צורה.
כיום, תחת הסימן המסחרי Wi-Fi Alliance, פותחים תקנים רבים להעברת זרמים דיגיטליים.
ה- Wi-Fi נוצר בשנת 1991 בעיר Nieuwegein, הולנד. היוצר שלה, וויק הייז, היה אז בתאגיד NCR / AT&T, ששמו לימים Agere Systems.
בתחילה, Wi-Fi פותח עבור מערכות קופות בחנויות וסיפק העברת מידע במהירות של 1 עד 2 Mbps.
התקן בו פועל חיבור ה- Wi-Fi נקרא IEEE 802.11n. בשנת 2009 אושרה רשמית. השימוש ב- Wi-Fi אפשר להעביר נתונים מהר פי ארבעה יותר מאשר מכשירים שפועלים בתקנים קודמים. בתיאוריה, תקן IEEE 802.11n מסוגל לספק קצב נתונים של עד 600 מגה לשנייה.
היתרונות של Wi-Fi
Wi-Fi היא דרך נוחה מאוד להעברת נתונים מכיוון שיש לה מספר יתרונות. אחד מהם הוא היעדר כבלים, מה שמפחית משמעותית את עלות פריסת הרשת. בנוסף, הוא נותן גישה לאינטרנט במקומות שבהם הכבלים אסורים, למשל במקומות בעלי ערך היסטורי.
בהתבסס על אותו מחסור בחוטים, המשתמש כבר לא קשור לנקודת גישה אחת לאינטרנט. Wi-Fi מאפשר גם גישה למכשירים ניידים לרשת.
לאור הכיסוי הרחב של נקודת Wi-Fi אחת, יש להזכיר שבתוך אזור ה- Wi-Fi, מספר משתמשים יכולים לגשת לאינטרנט בבת אחת ממחשבים, מחשבים ניידים וטלפונים.
בנוסף, בזמן העברת נתוני ה- Wi-Fi מכשירים פולטים קרינה נמוכה פי 10 מטלפונים סלולריים.
ובכן, מכיוון שהיום מכשירי Wi-Fi נפוצים בשוק, קיימת ערובה לתאימות בין כל ציוד המסומן בלוגו ה- Wi-Fi. זה התאפשר עקב אישור חובה של מכשירים העובדים עם תקן העברת הנתונים שצוין.
