מדע המפות עוסק ביצירת מפות גיאוגרפיות. זהו אחד מקטעי הקרטוגרפיה, אשר, ככל הנראה, הופיעו לפני המצאת הכתיבה. הקלפים הראשונים תוארו על אבנים, קליפות עץ ואפילו חול. הם נשמרו בצורה של ציורי סלע. לדוגמא, ניתן לראות דגימה טובה בעמק קמוניקה האיטלקי, הוא שייך לתקופת הברונזה.
מפות גיאוגרפיות הן ציור של פני האדמה; הוא מכיל רשת קואורדינטות עם שלטים קונבנציונליים זהים לכל המדינות. כמובן שהתמונה מצטמצמת מאוד. כל המפות מחולקות לסוגים שונים: לפי קנה מידה, כיסוי טריטוריאלי, מטרה ותוכן. לקטגוריה הראשונה שלושה סוגים: הם יכולים להיות בקנה מידה גדול, בקנה מידה קטן ובקנה מידה קטן.
ראשית, היחס בין התמונה והמקור יכול להיות מ -1: 10 000 ל -1: 200 000. הם משמשים לרוב, מכיוון המידע עליהם שלם יותר. מפות בקנה מידה בינוני משמשות לרוב בצרורות, למשל בצורת אטלס. קנה המידה שלהם הוא בין 1: 200,000 ל -1: 1,000,000 כולל. המידע עליהם כבר לא שלם כל כך, ולכן משתמשים בהם בתדירות נמוכה יותר. ובכן, הגרסה האחרונה של מפות גיאוגרפיות כוללת סולם של יותר מ -1: 1,000,000. רק האובייקטים העיקריים מתוירים עליהם. ואפילו לערים גדולות עליהן לא יכול להיות שם ולהיראות כמו נקודה זעירה. לרוב, מפות בקנה מידה קטן משמשות לציון תפוצה של שפות שונות, תרבויות, דתות ועוד. אחת הדוגמאות הבולטות ביותר היא מפות מזג אוויר המוכרות כמעט לכל האנשים.
לפי קנה מידה טריטוריאלי, מפות גיאוגרפיות מתחלקות למפות עולם, יבשות, מדינות ואזורים. הם יכולים לקיים הרבה יותר פגישות. לדוגמא, מפות גיאוגרפיות יכולות להיות לימודיות, ניווט, תיירותי, מדעי ועוד.
לפי תוכן, מפות מחולקות לגאוגרפיות ותמטיות כלליות. הראשון מתאר תופעות גיאוגרפיות. לדוגמא, התנחלויות, מתקנים כלכליים, הקלה, גבולות וכו '. מפות נושאיות מתחלקות לשתי קטגוריות משנה: תופעות טבע וחברה.
מפות גיאוגרפיות הן אחת הדרכים הנוחות ביותר לשמור את המידע שאנשים זקוקים לו. קשה להעריך יתר על המידה את תפקידם בחברה, ולכל אדם בפרט. קרטוגרפיה היא אחד המדעים העתיקים ביותר שתמיד יהיו רלוונטיים.
