במה ידוע שרדינגר

תוכן עניינים:

במה ידוע שרדינגר
במה ידוע שרדינגר

וִידֵאוֹ: במה ידוע שרדינגר

וִידֵאוֹ: במה ידוע שרדינגר
וִידֵאוֹ: קוונטים ותודעה 2024, נוֹבֶמבֶּר
Anonim

ארווין שרדינגר היה המדען האוסטרי המפורסם ביותר וממייסדי מכניקת הקוונטים. הוא עבד בתחום הפיזיקה התיאורטית ואף קיבל את פרס נובל על עבודתו. אבל שרדינגר ידוע בעיקר מסיבה אחרת.

במה ידוע שרדינגר
במה ידוע שרדינגר

ארווין שרדינגר היה דמות מכובדת וידועה ביותר באקדמיה. הוא עבד עם תורת הקוונטים והשיג את תוצאות החישובים, שהיוו מאוחר יותר את בסיס מכניקת הגלים, נגזר מה שנקרא "משוואת שרדינגר", שעבורו הוענק לו הפרס הגבוה ביותר בעולם המדעי - פרס נובל. בנוסף, שרדינגר הוא מחברם של עבודות רבות בתחום הפיזיקה, כמו גם את הספר "מהם החיים?", שם הוא ניגש לנושאים רבים של מקור החיים על פני כדור הארץ מנקודת מבטם של חוקים פיזיקליים. עם זאת, הפרדוקס של שרדינגר הוא הידוע ביותר בעולם.

התנסו עם חתול

החתול של שרדינגר הוא ניסוי מיוחד שערך הפיזיקאי המפורסם הזה כדי להוכיח את חוסר השלמות של החישובים במכניקת הקוונטים, כאשר חוקי העולם המיקרוסקופי הופכים לזה המקרוסקופי. מהותו היא כדלקמן: חתול נעול בתיבה מסוימת. החיה עצמה לא יכולה לפתוח את התיבה, וגם לא הצופה. יחד עם החתול מונחת בתוך הקופסה כמות קטנה של חומר רדיואקטיבי מסוכן. במהלך הזמן שבו החתול יושב בקופסה, אטום אחד של חומר זה עלול להתפורר, אך הוא עלול לא להתפורר. אף אחד לא יודע בדיוק מתי זה יקרה או אם זה בכלל יקרה. אם בכל זאת האטום יתפרק, צינור הקריאה על מונה גייגר בתיבה זו ינוע לצד, שיניע פטיש קטן שישבור את הבקבוקון עם חומצה הידרו-ציאנית המותקנת שם מראש. בריחה, חומצה הידרוציאנית תרעיל את החתול, הוא יהיה מת תוך שניות ספורות. עם זאת, אם לא יחול שינוי זעיר כל כך כמו ריקבון אטום בודד, החתול יהיה בחיים.

הסבר על חשיבות הניסוי

אם תשאיר את המבנה הזה עם חומר רדיואקטיבי, רעל וחתול לבד לזמן מה ולא תסתכל לתוך הקופסה, אי אפשר יהיה לחזות אם החתול עדיין חי או כבר מת. סיכויי הישרדותו ומותו יהיו שווים בהיעדר התבוננות. כלומר, אי הוודאות של העולם המיקרוסקופי במקרה זה הופכת לחוסר הוודאות של העולם המקרוסקופי. וניתן לחסל את זה בקלות בעזרת התבוננות פשוטה.

בפיזיקה קוונטית, תופעה כזו נקראת סופרפוזיציה, כאשר מעורבים שני מצבים בלתי מוגדרים, למשל, בהיעדר תצפית, גרעין האטום נחשב בו זמנית גם נרקב וגם לא נרקב. בהתבוננות, המדען יכול לקבוע במדויק את תוצאת הריקבון או הרעלת החתול. הבעיה היא לענות נכון על השאלה: מתי מתרחש המעבר ממצב אחד למצב אחר? תיאוריית הקוונטים, כפי שמראה הניסוי של שרדינגר, עדיין לא נותנת את כל התשובות ונותרה שלמה ללא כמה כללים שצריכים להסביר באיזה מהרגעים הרבים גרעין האטום מתפורר והחתול מפסיק להיות בחיים. אין מצב שהיה בינוני בין ריקבון לאי ריקבון הגרעין, חייו ומוותו של חתול, ולכן על הפיזיקה הקוונטית לקבוע במדויק את רגע המעבר ממצב אחד למשנהו.

מוּמלָץ: