מחלוקות על היתרונות והחסרונות של כלכלת שוק אינן פוגעות בין כלכלנים בבתי ספר שונים ומגמות. בצורתו הטהורה בעולם המודרני, כלכלת השוק כמעט ולא מיוצגת בשום מקום. מרבית המדינות משתמשות בפרקטיקה שלהן בכלכלה מעורבת, שבה יש השפעה על השוק וגם על הרגולציה על ידי המדינה.
יתרונות מערכת חקלאות מבוססת שוק
היתרונות הבלתי מותנים של כלכלת שוק כוללים את העובדה שהיא גורמת ליצרן לשאוף לקחת בחשבון את האינטרסים של הצרכן ולחשוב על היתרונות שלו. רק סיפוק מוחלט ורב-תכליתי מצרכי הלקוח יכול להבטיח רווח מקסימלי לחברה. אם יזם לא לוקח בחשבון את הנקודה החשובה הזו, הסחורה או השירותים שלו לא יהיו מבוקשים, ומתחרים זריזים יותר יתפסו את נישת השוק הזו.
שוק חופשי מניח תחרות במידה מסוימת. תחרות בין יצרנים היא פלוס נוסף של השוק. זה מאפשר להבטיח את רמת האיכות הגבוהה ביותר של המוצר, אחרת הוא פשוט לא יירכש.
מנגנון התחרות מגן על מרחב השוק מפני יצרנים חסרי מצפון וטכנולוגיות מיושנות.
מנגנוני שוק מספקים למשתתפים ביחסים כלכליים חופש בחירה יחסי. הצדדים לפעילות כלכלית אינם תלויים באיש בקבלת ההחלטות בבחירת שותפים וקבלנים במסגרת כריתת חוזים עסקיים. "דמוקרטיה כלכלית" זו הטמונה בשוק היא גם הצד החזק שלה.
חסרונות מנגנוני השוק
מהם החסרונות של כלכלת שוק וחולשותיה? אפילו מנגנון השוק המושלם והמתפקד ביותר אינו מסוגל להגן באופן מלא על משתתפי העסקים מפני התעללות ומדיניות שיווק אגרסיבית, בה כל האמצעים טובים. סכנה מסוימת טמונה בחברות שמתחילות לתפוס את עמדת המונופולים, ומשליכות מהמתחרים מתחרים חלשים יותר בתחום הפעילות שלהן.
אפשר להתנגד ביעילות לנטיות מונופוליסטיות רק בעזרת רגולציה של המדינה.
חסרון נוסף של שיטות השוק הוא כי ברצונם לזכות בתשומת לבו של הצרכן בכל דרך שהיא, יצרנים מטילים לרוב, במישרין או בעקיפין, סחורות ושירותים בעלי ערך מפוקפק על הלקוחות. מדיניות שוק זו מכונה "גיבוש צרכים" או "חינוך" של הצרכן. כתוצאה מכך, הקונה מוציא כסף על סחורות שאינן אובייקטיביות מבחינתו.
לרוב, כלכלת השוק עצמה אינה מסוגלת להתמודד עם בעיית ייצור הסחורות והסחורות המשמעותיות מבחינה חברתית, אך חסרון מבחינת השגת רווח. ככלל, המדינה נאלצת לבצע ייצור מוצרים לא רווחיים כאלה.
חסרון משמעותי מאוד של כלכלת שוק הוא גם שהיא אינה מסוגלת לספק ערבויות חברתיות למשתתפים בתהליך הייצור ולהעניק לאוכלוסייה המסוגלת לעבוד תעסוקה מלאה. שינוי דמוי גל בשוק, מלווה במשברים תקופתיים ובסגירת הייצור, כרוך בסכנה האפשרית של אבטלה.
