"תושב הוזר" הוא אדם חוזר, כמו בישראל הם מכנים את אלה שהחליטו לחזור למולדתם ההיסטורית. כיום במדינה זו קיים מעשה חקיקה הנקרא "חוק השבות", המאפשר למי שיש לו קשרים משפחתיים עם אזרחי המדינה או, משום מה, היה צריך לחיות מחוץ לגבולותיה לאורך זמן, לקבל אזרחות..
הוראות
שלב 1
על פי החוק הישראלי, הדרך הקלה ביותר לחזור לארץ היא עבור אלו שעזבו לפני שהגיעו לגיל 14, אך חזרו לאחר 17. אזרחים אלה לא רק מקבלים אזרחות בצורה פשוטה, אלא גם תמיכה מהותית ממדינת ישראל..
שלב 2
כדי להיכנס לקטגוריה של "חוזרים", פנה למשרד הקליטה בישראל. תתבקש למלא שאלון ולאסוף חבילת מסמכים; במקרים מסוימים, אפילו במהלך הבקשה הראשונית, עשוי להתקיים ראיון, אשר, אני חייב לומר, לוקח לעתים קרובות זמן רב ונוגע להיבטים שונים לחלוטין של שלך חַיִים.
שלב 3
אספו חבילת מסמכים: תעודת זהות (ישראלית, אם קיימת), דרכון או מסמכים לקבלת היתר שהייה מחוץ לישראל, מסמכים על השכלה, מצב משפחתי, תעודת לידה (לעיתים - תעודות לידה של הורים), תעודת זהות צבאית וכן תעודה מסמך המעיד על מעבר או אי מעבר שירות בצבא ישראל, 2 תצלומים למסמכים, קבלה לתשלום החובה.
שלב 4
לידיעתך, אם אינך מצליח להיכנס לישראל, תוכל לפנות למרכזי השיבה ברחבי העולם באמצעות מסמכים אלה. שם תוכלו גם לקבל מידע מפורט יותר ביחס למקרה הספציפי שלכם.
שלב 5
אם אתה מבוגר, עם קשרי משפחה וכו ', ההליך בדרך כלל יהיה זהה לצעירים, למעט שתצטרך להוכיח את זהותך היהודית. זכרו כי הלאום נקבע על ידי האם.
שלב 6
הנקודה השנייה שיוצרת קשיים לאנשים בגיל היא בדיקות ובקשות רבות לגורמי אכיפת החוק בנוגע לנוכח רישום פלילי בחזרה. העובדה היא שראשית, תשובות לפניות מסוג זה אינן מגיעות במהירות, ושנית, אפילו עבירה מנהלית עשויה להפוך לסירוב לקבל אזרחות.
שלב 7
חשוב גם שכאשר יקבלו מסמכים לאזרחות מאזרחים בוגרים, פקידים בהחלט יתעניינו באילו אמצעים אתה מתכוון לחיות והיכן תעבוד. אזרחים שחזרו לארץ חייבים להיות בעלי האמצעים לחיות ולספק מידע על מקום העבודה הפוטנציאלי. בנוסף, תצטרך להוכיח בנפרד שלא עבדת אצל ישראלי מחוץ לישראל בחמש השנים האחרונות.
