מנוע חשמלי אסינכרוני הוא מכשיר התכנון הפשוט ביותר במשפחת יחידות הממירים מתח חשמלי לאנרגיית תנועה.
לראשונה הוצע מנוע מסוג זה על ידי הממציא דוליבו-דוברובולסקי. עקרון הפעולה הכללי מבוסס על יחסי גומלין של סלילה קצרה-מעגל ושדה מגנטי בתנועה סיבובית. כדי לחזק את השדה, סלילי המנוע מונחים על זוג ליבות שהורכבו מפלדה חשמלית (עובי 0.5 מ מ). יחד עם זאת, כדי להפחית הפסדי זרם מערבולת, לוחות הפלדה מבודדים זה מזה באמצעות לכה.
לְעַצֵב
החלק הנייח של המכשיר, או הסטטור, הוא גליל חלול. בתוכו, בחריצים, מונח סלילה המיועדת למתח תלת פאזי, שמסעיר שדה מגנטי. החלק הנע, הרוטור, מיוצר גם בצורת גליל, אך מוצק בלבד. מיקומו הוא פיר המנוע. סליל הרוטור ממוקם על פניו, בחריצים. אם תסיר נפשית את המפותל מהחלק הנע, תקבל משהו כמו כלוב גלילי (כמו גלגל סנאי), שבו תפקיד הסורג ממלא מוטות אלומיניום או נחושת, מגושרים בקצוות. אין בידוד על המוטות המוחדרים לחריצים.
עקרון הפעולה
ניתן להשוות מנוע אסינכרוני במנוחה עם שנאי, רק כאן, במקום הליפוף הראשוני, יש חוטי סטטור, ובמקום המשני, יש הרוטור המתפתל. המתח הזמין בכל סלילה של סטטור פאזה מאוזן על ידי הכוח האלקטרו-מוטורי המושרה על ידי השדה המגנטי. בזכותו מופיע מתח ברוטור. על פי חוק לנץ, הזרם בסיבוב הרוטור נוטה להחליש את השדה שגרם לו. עם זאת, היחלשות השדה תפחית את ה- EMF בסטטור, וכתוצאה מכך יופרע שיווי המשקל החשמלי, שיוצר מתח יתר לא מאוזן. זרם הסטטור עולה, השדה המגנטי גדל ושיווי המשקל משוחזר.
הזרמים בסטטור וברוטור הם פרופורציונליים. הָהֵן. שינוי מתח בסיבוב הסטטור מוביל לשינוי מתח בסיבוב הרוטור. כאשר המנוע מתחיל להסתובב, השדה המגנטי חוצה את הרוטור המתפתל במהירות גבוהה, שבגללו נגרמת בו EMF. זרם התחלתי מתרחש גם בסטטור, אשר עולה על הזרם המדורג (ההפעלה) בערך פי 7. תופעת ההלם ההתחלתי אופיינית למנועים אסינכרוניים. עם עלייה במהירות הרוטור, ה- EMF שנוצר על ידיו פוחת בהדרגה, בהתאמה, הזרמים בפיתולי הרוטור ובסטטור פוחתים גם הם. כאשר המנוע נמצא במלוא המהירות, הזרם מצטמצם לזרם המדורג. אם מוט המנוע נטען, הזרם יגדל שוב, ובכך יגדיל את צריכת החשמל מהחשמל.
