המטאפורה היפה והמוכרת "ערבה בוכה" מבוססת לא רק על פולקלור, אלא גם על תוצאות המחקר המדעי. הערבה באמת "בוכה", מכיוון שהעץ מאופיין בבריחה, בה העלים מפרישים טיפות נוזל קטנות.
ערבה בוכה מעוררת רגשות שנויים במחלוקת. מצד אחד ישנו עץ גדול, מסיבי, רב-נפש ויפה. מצד שני, עץ הערבה הוא סוג של חידה, סוד בעל מראה כושף. דימוי הערבה דומה לנערה עצובה שהרכינה את ראשה והרוח נושבת את ענפי שערה. שמתם לב שערבות גדלות בעיקר ליד גופי מים? אז, "דמעות" מעץ, הנופלות על פני המים, יוצרות עקבות רבים - מעגלים המתניידים לצדדים. דמעות נופלות על תא המטען והשורשים, נושרות לקרקע. כאילו הערבה אבלה על חלומות שלא הוגשמו וכמהה. מעניין שהערבה בוכה בלילה או בשעות הבוקר המוקדמות, וגורמת שוב לאסוציאציות עם ילדה ממריצה ומהממת ביום, ועם תחילת הדמדומים היא מתחילה להיות עצובה.
הסבר מדעי
ערבה שגדלה בעיקר ליד בריכות, אגמים ונהרות, זוכה לחות בשפע. שורשיו שקועים עמוק מספיק במים, והלחות סביב המאגר מוגברת משמעותית. לכן, יש צורך איכשהו להיפטר מעודפי מים, מכיוון שיש צורך לשמור על איזון נורמלי של תהליכים ביולוגיים. לפיכך, הערבה, כביכול, "מנקזת" את כל המים המיותרים דרך העלים, כלומר. "בְּכִי".
תהליך הבקיעה הוא שחרור לחות דרך העלים, זו תופעה נדירה למדי בעצים, אך היא טבועה בדגנים רבים, במיוחד בתקופת גידול סוערת.
הסברים "פופולריים"
העם הרוסי כבר מזמן החשיב את הערבה לאחד הקמיעות החזקים ביותר נגד רוחות רעות. אגדות רבות וסיפורים מסתוריים קשורים לעץ זה. האמינו כי הערבה בוכה כי ילדה גרה בתוכה שאיבדה את אהובתה.
היופי המוערך של הערבה
ערבה בוכה מכונה בבל, מכיוון שבימי קדם היו אלה ערבות ששימשו לגינון יחד עם צפצפות ותמריסק. עץ ארוך טווח זה על 60 שנותיו יכול להגיע לגובה של כ -15 מטר. סביר להניח שזו הסיבה להזכרות התכופות של "הערבה הבוכייה הזקנה הגדלה על גדות הנהר".
ערבה פורחת היא מראה יפה באמת. היא פוטרת בשמחה את עגילי הכסף שלה. וזה כאילו הפעם היחידה בה הערבה שוכחת את המלנכוליה שלה ושמחה בכנות.
ראוי לציין את העובדה שערבה היא לא רק עץ מסתורין, אלא גם צמח שימושי מאוד. בימי קדם, אנשים טיפלו בהצלחה בחום בעזרת עירוי של קליפת ערבה. הוא מכיל את החומר סליצין, יש לו אפקט אנטיפירטי טוב. אבל אנשים לא רצו לגור ליד מאגרים מעוטרים בערבות. הסיבה לכך היא האמונה כי הדמעות המתמדות של הערבה מועברות לאנשים החיים בסביבה.