במסגרת השפה הרוסית קיימת תופעה מעניינת: סוג דיבור מיוחד שאינו מתקבל בברכה בחברה, אך עם זאת, נעשה שימוש נרחב על ידי פלחי אוכלוסייה מסוימים. זהו רובד נרחב של אוצר מילים טאבו, או במילים פשוטות, להזדווג. הסיבה לקיומה, לטענת מומחים, צפויה למצוא בתחום הפסיכולוגיה יותר מאשר בלשנות.
הוראות
שלב 1
מעטים ההורים שלא מעניקים השראה לילדם שאי אפשר להשתמש בקללות, אך בהתבגרות יש אנשים שעדיין מקללים. יש המשתמשים בגסויות רק במצב של התרגשות רגשית חזקה, וישנם גם אנשים הרואים במזרן מתאים לשימוש ביתי יומיומי, אם כי הם מודעים היטב לכך שהחברה אינה מאשרת עמדה כזו.
שלב 2
ככלל, אנשים משתמשים באוצר מילים טאבו בכדי להראות את כוחם ועצמאותם: גבולות תרבותיים אינם אומרים להם דבר! אך מאחורי החוצפה החיצונית עומד בעיקר צורך בהגנה ובניסיון להתגבר על הספק העצמי הפנימי. אדם נוקט בשימוש במילים אסורות כשהוא מפחד מבפנים, מרגיש חסר ביטחון. זו סוג של דרך לעודד את עצמך ולהסתיר את המצב הפנימי שלך מאחורי ה"קרירות "החיצונית.
שלב 3
בנוסף, שפה מגונה מאותתת לשיח על האגרסיביות המוגברת של מי שמשתמש בה. ברמה התת מודעת, המעבר משבועות ללחימה נראה הגיוני ומהיר יותר מביטויים נכונים המתבטאים בשפה הספרותית. אדם אשר תופס את עצמו באופן לא מודע כחלש יותר, מתחיל להפגין בפני בן שיחו את כוחו ותוקפנותו בעזרת טכניקות חיצוניות שונות, כולל בן זוג.
שלב 4
לעתים מאמינים כי אנשים חסרי השכלה ותרבות שאינם מסוגלים למצוא מספיק מילים ספרותיות כדי לבטא את מחשבותיהם נוטים להשתמש באוצר מילים טאבו. אך עם זאת, אין לדבר על קשר ישיר בין הרמה התרבותית של הדובר לבין תדירות השימוש בקללות בדיבור. העובדה היא שמילים וביטויים מגונים מבטאים באופן מושלם את מצב הרוח והרגשות של הדובר, יש להם צבע רגשי וביטוי חזק. אך אי אפשר לקרוא להם משמעותיים במלוא מובן המילה. אם תנסה להביע את מחשבתך לחלוטין בארגוט, וגם מחוץ להקשר הדיבור, ככל הנראה המאזין לא יבין מה בדיוק נאמר. פירוש הדבר שמילים כאלה אינן יכולות לשמש תחליף מלא לביטויים ספרותיים.
שלב 5
אף על פי כן, קיים קשר עקיף בין הרמה התרבותית של האדם לתדירות השימוש בו בגסויות. ככלל, בעיה כזו קיימת אצל אנשים שגדלו באווירה של חוסר אהבה, במשפחה שבה לא היה נהוג לדבר על רגשותיהם, שם לא הבינו אותם והתקבלו. זה די טבעי שאנשים כאלה, שגדלים, ירכשו פסיכולוגיה של לוחם אגרופים. הם נוטים לתפוס את העולם כעוין, וכדי לא להיחשב חלש ולא לנסות לתקוף, הם משתמשים בביטויים מגונים בדיבורם, שמאחוריהם מסתתרים חוסר היכולת והפחד לבטא את עצמם ולהיפתח בפני העולם.