רכוש קבוע לוקח חלק בתהליך הייצור במשך זמן רב. בנוסף, הם משרתים מספר לא מבוטל של מחזורי צמחים ומעבירים את ערכם למוצרים הנמכרים. ישנן שלוש קבוצות של רכוש קבוע: נכסי ייצור שאינם ייצור וקבוע, וכן נכסים בלתי מוחשיים.
נכסים לא יצרניים
נכסים קבועים של ארגון הם ציוד שקשור איכשהו לתהליך הטכנולוגי. ערכם מועבר בהדרגה לערך המוצר באמצעות פחת. אחת מקבוצות הרכוש הקבוע היא נכסים לא יצרניים.
הוא כולל מבנים, מבנים ומוצרים עמידים הפועלים בתחום הלא-יצרני של החברה. נכסים לא יצרניים הם הבסיס המהותי של אזורים בכלכלה הלאומית שאינם יוצרים ישירות עושר מהותי. אלה כוללים מדע וחינוך, תרבות ובילוי, שירותי בריאות וכו '.
תפקיד הנכסים הלא-יצרניים עולה עם התפתחות המהפכה המדעית והטכנולוגית, מכיוון שהוא מגדיל את הדרישות ביחס לאדם, כלומר כוח הייצור העיקרי. ברור שהצורך בעובדים מיומנים גדל כל העת, אשר מצידו דורש ציוד טוב יותר ופיתוח תרבות ובריאות. על מנת שהעובדים ינצלו את הזמן הרציונלי ביותר בזמנם הפנוי, יש תחום של סחר, שירותי צרכנות, תחבורה ודיור ושירותים קהילתיים. לנכסים הלא פרודוקטיביים של תחומים אלה יש השפעה עצומה על צמיחת היעילות של הייצור החברתי ופריון העבודה.
נכסי ייצור בסיסיים
הקבוצה השנייה של הנכסים הקבועים של הארגון היא נכסי הייצור. הם כוללים את כלי העבודה המאפשרים ייצור מוצרים: כלים, ציוד, מבנים וכן הלאה. כלי עבודה משתתפים בתהליכים שונים מספר פעמים ומבצעים פונקציות רבות. הם נשחקים בהדרגה, ולכן הם מעבירים את הערך שלהם חלק אחר חלק למוצר באמצעות פחת. נכסי הייצור תופסים מקום חשוב מאוד בעושר הלאומי. המשקל התעשייתי הספציפי של המשק הלאומי בקרנות אלה הוא יותר מ- 48%.
נכסים בלתי מוחשיים
הקבוצה האחרונה שנכללה בנכסים קבועים היא נכסים בלתי מוחשיים. לא מדובר בנכסים כספיים שאין להם צורה פיזית. הם חלק מהנכסים הלא שוטפים. לרוב, מדובר בנכסים בלתי מוחשיים הנחשבים למקור העיקרי דרכו נוצר ערך החברה. הם קשורים זה לזה באופן הדוק עם החלק החומרי. קשה להעריך יתר על המידה את תפקידם בפיתוח מיזם, והחזקתם מעניקה יתרון תחרותי.
