קשה לדמיין שבמזג אוויר קר ציפור כלשהי יכולה לבקוע את גוזליה, אך זה באמת כך. וזה אפילו לא פינגווינים. עופות אלה חיים ברוסיה, ובין יערות המחטניים הם יוצרים זוגות ובונים קנים. העניין הוא שבמהלך האבולוציה הם הסתגלו לחמם את ביתם ואת צאצאיהם בצורה מיוחדת, ולכן הם אינם חוששים מהקור.
הוראות
שלב 1
ברוסיה בחורף, בכפור, ציפורים מעניינות מאוד - רוחבי רוחב - אפרוחים בוקעים. תינוקות מופיעים לרוב בינואר-מרץ. עיתוי מוזר שכזה להעתקה, מדענים מסבירים במידה רבה את תזונת הצליבה. העובדה היא שציפורים אלה אוכלות את הזרעים שהם מקבלים מהחרוטים. בחורף, יש הרבה קונוסים ביער, ולכן הצלבנים מעדיפים להתרבות בתקופה הקשה הזו. מקור הצלבנים הדומים נראה כמו קרציות. מכאן הופיע שמה של ציפור זו. עם מקור כזה זה מאוד נוח להשיג זרעים מקונוסים של עצים מחטניים.
שלב 2
כולם יודעים שהטמפרטורה ברוסיה בחורף לרוב יורדת מתחת למינוס 20-30 מעלות צלזיוס. לגדל צאצאים ולחמם אותם בתנאים כאלה קשה להפליא. הקנים של הצלבנים החיצוניים דומים לסלים, הציפורים מבודדות אותם בזהירות מבפנים. לשם כך, באמצעות חצות צולבות משתמשים בטחב ובסיבי צמח שונים, הם שוזרים את כל אלה בקרקעית ובקירות הקן.
שלב 3
מאפיין נוסף של הצלבנים המסייעים להם להשיג צאצאים בריאים בעונת החורף הוא שהנקבה מחממת כל הזמן את המצמד בחום גופה. ברגע שהיא מטילה את הביצה הראשונה, היא כמעט לא עוזבת את הקן, וזה לא תלוי בתזמון הופעתן של הביציות הבאות. הצלבנים לא מחכים לסוף המצמד, הם מיד מתחילים לדגור את הגוזלים.
שלב 4
גם הטיפול באב הצלב במשפחתו בולט. לאורך כל תקופת הדגירה של הביציות, הוא זה שמשיג לעצמו אוכל ומביא אותו לנקבה. גם בזמן שהגוזלים כבר בקעו, אך עדיין קטנים מדי, הנקבה לא עוזבת את הקן, והאב הדואג ממשיך להאכיל אותה ואת צאצאיו. אפרוחים צולבים נשארים בקן זמן רב, כשלושה עד ארבעה שבועות. שם הם מחממים אחד את השני בחום גופם. הורים צולבים מאכילים בחריצות את צאצאיהם היקרים עם דייסה מזרעים, שנוצרים בזפקי ציפורים.
