המצפון, כבקר פנימי, הוא בעל ערך מיוחד לאדם, ומאפשר לו להעריך ביקורתית את התנהגותו. ניתן להבין את המאפיין הערכי שלו על סמך משימות ותפקודי המצפון והגדרתו כקטגוריה של תודעה מוסרית.
משימות המצפון
המצפון הוא התודעה המוסרית של האדם, היכולת הפנימית שלו להבחין בין טוב לרע. המאפיין הערכי של המצפון הוא שתכונה זו מעודדת את האדם לעשות בחירה לא לטובת הרוע, אלא לטובת הטוב. משימת המצפון היא לקבוע על ידי אדם במצב ספציפי כיצד עליו לפעול. כמובן שכל אישיות קובעת את המסגרת להתנהגות עצמה, אך המצפון מסוגל לקלוט לחלוטין את חוויותיו של האדם. זהו ביטוי להשתתפותו ההוליסטית בחוויה הרגשית.
פונקציות של מצפון
המאפיין הערכי של המצפון נקבע על ידי תפקידו העיקרי, כלומר שליטה עצמית. איכות זו מזכירה לאדם את האחריות והחובות המוסריות שיש לאדם, הן כלפי עצמו והן כלפי אחרים. חייו המוסריים של האדם מניחים ביצוע מצפון של פונקציות ספציפיות, המדבר עוד יותר על ערך האיכות הזו.
תפקידיה העיקריים של המצפון הם ביצועים, חקיקתיים ושיפוטיים, ובם חופש, כבוד וסמכות המצפון באים לידי ביטוי. מצפון מוערך על היכולת תמיד להצביע על דרישות החוק המוסרי. היא מאשרת או מגנה מעשים שבוצעו, מענישה או מתגמלת עבורם. אם המצפון מאומן היטב, הוא לא רק יעריך את מעשיו של האדם, אלא יעזור לו שלא לעשות את מה שהוא יתחרט אחר כך.
מצפון כתודעה מוסרית
המצפון כולל את כל הפעילות האנושית המודעת מוסרית. בכל רגע בחיים, המצפון הוא התוצאה המוסרית של מעשה מסוים או סדרת פעולות מסוימת. ערך המצפון טמון בעובדה שאדם אחראי לא פחות כלפי אחרים כמו לעצמו, מכיוון שהוא נחשב לנושא הערכים האוניברסאליים והגבוהים ביותר. המצפון מתעקש לעשות חובה.
מקובל בדרך כלל כי המצפון יכול להיות נקי, וכל אדם, לפעמים מבלי שהוא מבין זאת, שואף לכך. מצפון נקי הוא מודעותו של האדם לכך שהוא, בסך הכל, מתמודד עם חובותיו המוסריות ואין לו הפרות משמעותיות של חובה או חריגות גדולות מההנחיות המוסריות. חתירה למצפון נקי היא המטרה של כל אדם, שלעיתים אינו מודע. המאפיין הערכי של המצפון נעוץ גם בעובדה שזו יכולה להעניק לאדם תכונות כמו רוגע, רגיעה ואופטימיות, שהופכות את האדם לחלק הכי שימושי בחברה.
