בספרות הישנה על הדפסה, המונח "גיליון מודפס" נתקל לעתים קרובות למדי. עכשיו זה כמעט מכלל שימוש. בעיתונות, בספרים ובאזורים אחרים, מקובל כבר זמן רב לספור את כמות הטקסט בשלטים. מו"לים מערביים וכמה רוסים משתמשים לעתים קרובות במספר המילים או בגיליון המחבר המסורתי כיחידת מדידה. עם זאת, לעיתים יש צורך לספור את מספר הגיליונות המודפסים בכל פרסום.
נחוץ
- - הגודל האמיתי של הגיליון המודפס;
- - מספר העמודים בפרסום;
- - גודל הגיליון המודפס המותנה:
- - סרגל;
- - מחשבון.
הוראות
שלב 1
דף מודפס קונבנציונאלי נחשב לגיליון בפורמט 70x90 ס מ. פורמטים נפוצים של עיתון ומגזין הם מכפילים של דף מודפס. לדוגמה, A2 הוא מחצית מהיחידה הזו, A3 הוא רבע ו- A4 שמינית. פורמטים אלה נמצאים בשימוש נרחב עד היום. עם זאת, דפי ספרים ומגזינים יכולים להיות בגדלים אחרים. בנוסף, טכנולוגיות הדפסה מודרניות מאפשרות להציב כמויות שונות של טקסט על אותו אזור, מכיוון שניתן להשתמש בגדלים שונים ובאפשרויות פריסה שונות.
שלב 2
חשב את השטח בפועל של הדף באותו אופן שבו היית עושה עבור כל מלבן. מדוד והכפל את האורך והרוחב. אתה יכול לרשום אותו בנוסחה המתמטית הרגילה S1 = a * b, כאשר S1 הוא שטח הרצועה שקיים במציאות, ו- b הם האורך והרוחב. כמו כן, חישב את שטח הגיליון המודפס על ידי הכפלת 70 ס"מ עם 90. כלומר 6,300 ס"מ. מטעמי נוחות, ניתן לציין את זה כ- S2.
שלב 3
מצא את גורם ההמרה למהדורה זו. זהו היחס בין שטח דף ספר בפועל או רצועת עיתון לאזור גיליון מודפס קונבנציונאלי. מצא אותו לפי הנוסחה k = S1 / S2. זה מספיק כדי לעגל את התוצאה המתקבלת למאה הקרובה ביותר.
שלב 4
ספר את מספר הגיליונות המודפסים לאורך הפרסום. ספר את מספר דפי הספרים או עמודי העיתון. הכפל את המספר המתקבל במקדם k. שיטת ספירה זו נוחה לפרסומים שהוקלדו בגופן סטנדרטי על גיליון עם עיצוב סטנדרטי.
