אין דבר חזק יותר בעולם מתפילה של אם לילד שלה, וקשה להאמין שאם יכולה לקלל במודע את עובר רחמה. אבל קורה שלמילים אימהיות שנמלטו אפילו בלהט הרגע יש השפעה הרסנית על כל חיי האדם.
קללת האם היא הגורם לחוסר איזון במאזן האנרגיה
בהתקף מריבה, אפילו הביטוי התמים ביותר שצועק באופן לא מודע יכול לעורר את מנגנון ההרס של השדה הביולוגי ולהוביל לתוצאות העצובות ביותר. על פי פסיכולוגים, לאם ולילד יש קשר בלתי שביר ברמת העניינים העדינים. הם, כביכול, המשך אנרגטי זה לזה, ונמצאים בהשפעה הדדית בלתי נראית עד סוף חייהם. הם אומרים שאמא וילד קשורים בחוטים בלתי נראים, ולכן קללה, אפילו מבוטאת בטעות, יכולה להתגשם ולהפוך לאסון גדול עבור שניהם.
על פי האמונות הרווחות, מאמינים שאם שקיללה את ילדה לוקחת על נפשה חטא איום ובלתי מחיק, שידכא את כל המשפחה במשך כמה דורות. קללת האבות נחשבת כמחלת מידע אנרגטית, וניתן להסיר שליליות כזו רק בכנסייה, ופונה לכומר לקבלת ייעוץ. שיחה איתו תעזור לזהות האם קללת האם קיימת באמת על אדם, או שמדובר בהיפנוזה עצמית המבוססת על חוסר הבנה במשפחה.
קללה של אם מדעית
מנקודת מבט מדעית, עובדת הטלת קללה אינה נחשבת ברצינות כלל. אך מדעים כמו פסיכולוגיה ופסיכואנליטיקה אינם מטילים ספק בהשפעה הגדולה של היפנוזה עצמית על גוף האדם. תופעה זו שימשה עוד מימי קדם לביצוע כל מיני טקסים. קללה נתפסת בעיני האדם כרגש שלילי חזק המשבש את התפיסה הרגילה של העולם ומוביל לתקלה בכל תפקודי הגוף, הן הפיזית והן הפסיכולוגית-רגשית.
אם אדם שכנע את עצמו כי קללת האם קיימת עליו, הרי שיש לחפש את שורשיה בילדותו. אולי הסיבה לכך לא הייתה מערכת יחסים קרובה מאוד עם האם, תלונות שלא נאמרו, או קור רגשי בקשר. במצב כזה ניתן לייחס כישלונות חיים, ככל הנראה בגלל חוסר אמון באופיים וחוסר נחישות, לנוכחות קללה של האם, ובמקום לחפש סיבה בפני עצמה אנשים הולכים למרפאים ומכשפים אל הסר את "הקלקול" המיתולוגי.
צריך להבין שאם אדם חי בהרמוניה עם עצמו ועם העולם סביבו, קשה מאוד להשפיע עליו לרעה ולאלץ את הגורל להתפתח בניגוד לרצונותיו וכוונותיו.
