על ידי שינוי עומק השדה תוכלו למקסם את האקספרסיביות של התצלום שלכם ולהבליט את הנושא הרצוי. והשימוש המוסמך בהזדמנות זו הוא אחד מסימני ההיכר של מיומנותו של צלם.
הוראות
שלב 1
בחר את הנושא שיודגש. בדרך כלל, דיוקנאות דורשים תמונה חדה ביותר של אדם על רקע מטושטש, ואילו צילומי נוף דורשים עומק שדה אינסופי, כאשר גם העץ הקרוב ביותר וגם היער מרחוק נראים בבירור באותה מידה.
שלב 2
אם אתה צריך להשיג עומק שדה מינימלי, כלומר להדגיש כל נושא על רקע מטושטש, נסה להתקרב אליו ככל האפשר. במקרה זה הרחק את האובייקט עצמו מהרקע ככל האפשר.
שלב 3
אם למצלמה שלך יש את היכולת לכוון את מיקום הצמצם, הגדר את מצב העדיפות והוריד אותו ל -3, 5 או 2, 8. יש לציין את ערך הצמצם בפינת המסגרת או לצד התמונה בעינית.
שלב 4
למצלמות רבות יש מצב מאקרו או דיוקן, השתמש בהן כדי להגדיר את עומק השדה המינימלי. במקרה זה, המצלמה עצמה תתאים את הצמצם ואת אורך המוקד של העדשה, אתה רק צריך להתקרב מספיק לנושא.
שלב 5
מצד שני, אם ברצונכם להשיג את עומק השדה המרבי כך שכל האובייקטים בצילום, אפילו רחוקים, ייראו בצורה ברורה באותה מידה, הגדירו את מצב עדיפות הצמצם והגדילו אותו לערך המרבי. בנוסף, מצב "נוף" המסופק במכשירים רבים יכול לעזור לכם בכך.
שלב 6
נסו לעמוד כך שכל האובייקטים יהיו רחוקים מספיק מכם, לא קרוב יותר מ -10 מטרים. בדוק את עומק השדה שהתקבל בעינית, אם יש לך DSLR, אתה יכול לאמוד בערך את השינוי בחדות עם שינויים בערכי מרחק וצמצם.
שלב 7
אם למצלמה שלך יש זום טוב, השתמש בה כדי לשנות את עומק השדה. לעומקים רדודים, התקדמו רחוק יותר והתקרבו לנושא כדי להגדיל את אורך המוקד. אם אתה צריך להשיג עומק שדה מרבי, העבר את העדשה למצב "זווית רחבה" והתקרב לנושא.
