ריצה היא דרך טובה להשיג שיפור בריאותי הוליסטי. במהלך שיעורים שאינם דורשים אביזרים יקרים, קצב הלב עולה, כל שרירי ומפרקי הגוף מתחזקים, עבודת מערכות הלב וכלי הדם, הנשימה ואחרים משתפרת.
כיום, לא רק ספורטאים שואפים להגביר את מהירות הריצה שלהם, אלא גם אלו שרוצים להיות בריאים ובכושר גופני טוב. לאחר ביצוע מספר מחקרים הצליחו מדענים מכובדים לקבוע: מכשול למהירות הריצה הוא שרגלי הרץ מעבירות רק חלק מהכוח המתקבל מפגיעה בקרקע. אם בעתיד ניתן יהיה לפתור את נושא כיווץ השרירים החזק, הדבר יאפשר מהירות ריצה של עד 60-65 קמ"ש. מסיבה זו, איש עדיין לא השיג תוצאות כאלה, אך זהו עניין של זמן. אדם רגיל, בעת ריצה פעילה, יכול לנוע במהירות ממוצעת של 15 עד 20 קמ"ש.
מהירות ריצה במרחקים שונים
במרחקים קצרים נדרשות יכולות מהירות גבוהה מהרצים, וזאת בשל עוצמת המאבק והדינמיות שלו. כאן הספרינטים הצליחו לפתח את המהירות הגבוהה ביותר, שמגיעה עד 45 קמ ש. המהירות יורדת מעט בסביבות 80-100 מטר, אשר נגרמת על ידי עייפות ומחסור בחמצן. סיבות אלו מאפשרות לקבל מושג על יכולות המהירות על סמך תוצאות מרוץ מאה מטר. כדי למקסם את המהירות שלהם, ספורטאים משתמשים בתכניות אימונים מיוחדות המסייעות בפיתוח סיבולת מהירות. ספורטאי הקבוצה גם מצליחים להשיג מהירות ספרינט.
המהירות של רצים למרחקים בינוניים וארוכים תלויה יותר במידת האימון, ביכולת הגופנית ובאיכויות הרצוניות. המשימה העיקרית שלהם היא לחלק את כוחותיהם לאורך כל המרחק, לנוע במהירות קבועה ולהאיץ בשלב הסופי. ספורטאים מאומנים יכולים לרוץ במהירות של עד 17 קמ"ש, ומתחילים - עד 9 קמ"ש. לצורך אימון לרוב רצים משתמשים בשיטת האינטרוולים המתחלפת בין ריצה למנוחה פעילה.
מהירות ריצה ממוצעת
בהתאוששות, ריצה היא בעיקר לבריאות, להגברת הסיבולת הגופנית ולחיזוק הלב, לא לקביעת שיאים. במקרה זה, נקודה חשובה היא תרגילים קבועים וקבועים, שעדיף להתחיל בהליכה. השלב הבא יהיה ריצה במהירות של 7-9 קמ"ש. אם המצב הגופני ואינדיקטורים אחרים לאחר האימון תקינים, זה יאפשר לך להתחיל ריצה אלסטית, בה המהירות מתפתחת עד 12 קמ"ש. ניתן להשיג מהירות רבה יותר באמצעות אימונים מתמשכים, מתודולוגיה נכונה ועמידה בכללים שנקבעו.